<h1>האשכול — רצב"א, פרק גיד הנשה</h1>
<h2>דף טז.</h2>
והא דקייל"ן דברי' אינה בטלה אם היא שלמה אבל נתרסקה אין לה דין ברי' כדאיתא פרק אלו הן הלוקין [מכות ט"ז ע"א] רסק נמלים לוקה בכזית משום נבלה, אפי' חסר אבר א' אין לה דין ברי', ונהי דאבעי' לרבא נמלה שחסרה מהו שעורא גמירי לה [נזיר נ"א ע"א] והא חסר או ברי' גמירי לה והאיכא ולא אפשטי', לענין בטול נקטינן לקולא, כיון דמדאו' ברי' שלמה נמי בטלה, ודינה כשאר אסורי' בנותן טעם [צ"ו ע"ב]. והא דתנן באהלות [פ"א] איברים אין להם שעור ומטמאין בכ"ש אפי' פחות מכזית מן הנבלה לענין טומאה אתמר ואסור מטומ' לא ילפינן [יבמות ק"ג ע"ב] שאינו לוקה על אכילת נבלה פחות מכזית וה"נ אין לוקה על אבר מן נמלה פחות מכזית וה"נ שנינו פ' קדשי מ' [מעילה ט"ז ע"א] כל הנבלות מצטרפות זע"ז, כלו' חצי זית מנבלת בהמה טהורה וחצי זית מטמאה, ואמר רב לענין אכילה לא מצטרפות, ולענין טומ' מה ששהה במעי עופות ודגים כדי שתפל לאור ותשרף הוי כמעוכל [אהלות פי"א] ולענין אסור לא שהרי שנינו [בכורות ז' ע"א] דג טהור שבלע דג טמא אסור באכילה וכן אבר מן החי מטמא בכ"ש אם יש עליו בשר כראוי אעפ"י שאין בכולו כזית [קכ"ח ע"א] ובאכילה דוקא כשאכל כזית בשר גידים ועצמות לוקה. (גליון והגאון כ' הא דאמרינן בטומ' כדי שתפל לאור ותשרף והוי מעוכל ה"ט דאפושי טומ' לא מפשינן. ואנן אשכחן הכי במידי דמדאו' שרי' [ביצה ז' ע"א] ואחמרו לענין אכילה ולא לענין טומ', אבל האי דדג טהור שבלע טמא אסור ודאי מדאו' דהכי תני' בת"כ אותם תאכלו [פ' שמיני] לרבות הטהור במעי טמא יכול אף טמא במעי טהור ת"ל אותם, ומה ראית לומר בבהמה במעי טמא טמא במעי טהור טהור אלו גדוליהם ואלו לאו גדו', וע"כ צ"ל לענין טומאה כך נאמרה הלכה דהוי כמעוכל. ואיכא דאמרי הא דדג טמא שנבלע בטהור לא הוי כמעוכל שמצאו שלם והאי דאהלות כשנמצא נלעס ונמח) ויש מי שאומר ברי' בטלה בתתק"ס ומביא ראי'... וליתא דתני' בתוספ' [תרומות פ"ח] חתיכת איסור שנתערבה בחתיכות אפי' באלף כולן אסורות, וכך אמרו בדבר שיש לו מתירין אפי' באלף לא בטל [ביצה ג' ע"ב]. ולא מקרי ברי' אלא דבר שנאסר מתחלת ברייתו כגיד ואבר מן החי ואין אסורו בא במקרה אלא בסדר הבריאה דאמר רב אכל צפור טהורה בחייה בכל שהוא [ק"ב ע"א] במיתתה בכזית, טמאה אף במיתתה בכ"ש. ומה"ט כד פריך בפ' התערובת [זבחים ע"ב ע"א] נתערבו בשור הנסקל כולן ימותו וליבטל ברובא לא משני ברי' לא בטיל, דלא נקרא ברי' שאין אסורו מתחלת ברייתו. ועוד דכ' לא יאכל את בשרו אפי' חתיכה ממנו נקרא שור הנסקל, אבל לא תאכל גיד, אבר, עוף טמא, בשלמותן נקראו כן, לכך אמרו חכמים כשהן שלמים לא בטל, אבל פרי של ערלה וחטה של כלאי כרם אע"ג דמתחלת בריתם נאסרו מ"מ לא אמרה ת' לא תאכל פרי של ערלה וחטה של כלאי כרם אלא לא תאכל כלאים, ערלים לא יאכל, ש"מ דלא קפיד אשלמות דפרי, להכי לא מקרי הפרי ברי'.
